ואולי טוב שכך, כי האהבה אינה מבקשת שלמות. כשאחד מאיתנו הוא "מושלם", השני מיד מרגיש שהוא "הפגום"

שיר־לי גולן פורסם 07.10.18

מה טוב יותר מלחיות לצד בן זוג חכם ויפה, ממשפחה טובה, שעושה קריירה מרשימה ועם זאת משקיע בקשר ומביע אהבה, החברים מתאהבים בו והסביבה רואה בו סוג של פנינה נדירה, מציאה. מצד שני, לחיות לצד בן זוג מושלם זה מעייף כל כך.

 

"בתחילת מערכת היחסים, בדרך כלל, כולנו חשים איזו שלמות", אומרת המטפלת הזוגית והמשפחתית אריאל שער־מנדל. "נדמה לנו שאנחנו עצמנו מושלמים, נדמה לנו שהפרטנרים שלנו מושלמים, וזה נפלא. עם הזמן, אנחנו מתוודעים לצדדים נוספים בפרטנר שלנו, מכירים את חסרונותיו, ובאופן טבעי מגלים את הצדדים האנושיים יותר שיש בו. זה עלול להיות מאכזב וקשה, לפעמים זה אפילו גורם לנו לחשוב שאולי טעינו בבחירה, אבל כשמערכת היחסים מבשילה אנחנו מבינים שלכל אחד יש יתרונות וחסרונות, ולומדים לאהוב את הפרטנר הלא־מושלם שלנו על כל חלקיו. ואם הוא עצמו בעל מודעות עצמית, הוא יודע שאינו מושלם וזה בסדר. זה יוצר איזון טוב בין השניים וזה אנושי. הרי לא במקרה קל לנו יותר להתחבר לאנשים דומים לנו, בתכונות, בהעדפות, בסגנון החיים, ביכולות הכלכליות. כשיש פערים גדולים קשה יותר לפתח אינטימיות. זה נכון לכלל מערכות היחסים וזה נכון במיוחד למערכות יחסים זוגיות. כשבן הזוג נשאר בתפיסתנו מושלם, או כמעט מושלם, ואנחנו מרגישים 'רגילים', הרגשות שמתעוררים אמביוולנטיים".

 

למה לא פשוט ליהנות מזה?

 

"אפשר ליהנות מזה, אין ספק. הרי העובדה שיש לך פרטנר מוצלח כל כך מלמדת שגם את מוצלחת. אבל צריך לזכור, שכשבעיני עצמנו ובעיני הסביבה אנחנו 'רגילים' והוא מתקרב לשלמות, זה מציב אותנו בעמדת נחיתות. זה נעשה מעצבן וחסר איזשהו ממד בקשר ‑ ההכרה בכך שיש חולשות, שיש רגשות לא נעימים ‑ וזה עלול לגרום לריחוק, כדי לא להרגיש רע בכל החוויות המשותפות. הרי אם בן זוגך מושלם כזה, על מה תתלונני כשאת משוחחת עם חברות, נניח? על זה שהוא מושלם? ואז, במקום ליהנות מזה צצים רגשות אשם ונוצר כעס על זה שאת לא יכולה לקטר, כי זה יישמע רע ולא אמין".

 

פלונטר.

 

"ממש. כי גם הוא עצמו לא מבין מה הבעיה, הרי הוא משקיע ורציני, ומה נגיד לו? שיהיה פחות טוב ונחמד כדי שיוקל לנו? כדי שהמצב ישתפר? זה אבסורד, וזה יוצר מלכודת שעלולה להכניס את הפרטנר שחש שהוא בצילו של המושלם לסחרחורת קוגניטיבית ורגשית".

 

חלוקת תפקידים

הדרך האנושית להימלט מהמלכודת הזאת עוברת לרוב בהתרחקות מהפרטנר המושלם, בהתקרבות לאחרים או בפגיעות אחרות בשלמות המעיקה הזאת באמצעות מעשים שליליים מגוונים. הפתרונות הלא־מוצלחים האלה נועדו להוכיח לעצמנו ולמושלם שאיתנו שהוא לא באמת כזה מושלם, בזמן שמי שבצל חש פגום, לא מובן ואשם ‑ בגלל הרגשות האלה.

 

"בכל זוגיות יש חלוקת תפקידים שנועדה לאזן, וההשלמה הטבעית של המושלם היא הפגום", אומרת שער־מנדל. "זאת תחושה קשה, שמלווה גם בקושי למצוא את המקום שלך וגם בתחושה שאת שקופה. הרי האחר, המושלם, הוא שזוכה בכל החיזוקים והמחמאות. ומגיע גם השלב שבו עלולה להתעורר חרדת הנטישה, כי אולי לא מגיע לי כזה מושלם, ואם הוא כזה מושלם בסוף הוא יעזוב אותי, ה'רגילה'".

 

כדאי להביא בחשבון שייתכן שהמושלם הזה כלוא בתפקידו, שהרגילו אותו מילדות להיות במרכז ולהתנהג תמיד למופת, שציפו ממנו להיות כזה ‑ וגם הוא עייף מזה. ואם הוא באמת קרוב כל כך לשלמות, ואם הוא באמת אוהב, אפשר לצפות ממנו לראות את הקושי והסבל של מי שאיתו, ולנסות להקל.

 

"המושלמות הזאת יכולה להעיק על המושלמים ולכן חשוב לשתף בתחושות, לדבר עליהן, לאפשר למושלם להתחבר לקושי שבלהיות תמיד בצל, בלהרגיש שקוף. זה מורכב, זה מצריך אומץ, אבל זה חשוב, כי זאת הדרך להניע אותו לפעולה שתקל על מי שחש בצל. הוא יכול לשדר שהוא זקוק לו, להחמיא לו יותר, גם בחברה, לדאוג להכניס אותו לשיחות, לעודד אותו לטפח תחביבים ולמצוא את המקום שלו".

 

מושלמים וצנועים

שער־מנדל ממליצה להיות ערים למצבים כמו כשה"שקוף" (כלומר, בן הזוג של המושלם) רוצה פחות לצאת ולפגוש אנשים, וכשהוא חש ואף מבטא טינה, נסגר ולא משתף בדברים מחשש לתגובה שיפוטית. "יש מקרים שבהם הפרטנר המושלם עושה מניפולציות רגשיות מכוונות. מקרים שבהם הוא בכוונה 'מוריד' ומקטין את האחר, אף שהוא יודע שזה פוגע בו, שכן זה משרת את האגו שלו והוא לא מסוגל להפסיק. במקרים אחרים, המושלמות של האחד היא תולדה של אידיאליזציה שעושה לו האחר, שאינו חש שהוא עצמו יכול להיות כזה טוב, והוא מטפח את האחד ודרכו מרגיש טוב עם עצמו. שני המצבים האלה לא בריאים, וחשוב להבין אותם ולעבוד על הקשר, ועל התלות ההדדית שיש בחלוקת התפקידים הזוגית".

 

לרוב, כשהיחסים טובים, הפרטנר המושלם רוצה בטובת העזר כנגדו. ופתיחת הדברים עשויה להוביל לשינוי המצב ולשיפור התחושות. "הדיבור על החולשות ועל הקשיים תורם לקרבה ולאינטימיות. לצד זה, כדאי שאותם מושלמים יישארו צנועים, יתנהלו בענווה ולא ינופפו בהצלחותיהם ובמוצלחות שלהם. התנהגות כזאת תאפשר למי שלצידם לחוות פחות קנאה ויותר פרגון ואהבה. בעיקר אם הם יפתחו את עצמם, יעשו דברים שגורמים להם להרגיש טוב, להרגיש משמעותיים, ולא יישארו תקועים בצל של הפרטנר המושלם שלהם". •

נגישות