זהירות התמכרות (ידיעות אחרונות)

כל התמכרות, לא רק לפורנו, פוגעת קשות בזוגיות • איך מתמודדים?

שיר-לי גולן, פורסם ב14.12.2017.

התמכרות היא עניין מסוכן. היא פוגעת באיכות החיים ועל הדרך הורסת את הזוגיות – ולא רק כשמושא ההתמכרות הוא פורנו או סקס עם אחרים: התלות הרגשית והגופנית בסמים, באלכוהול או בהימורים, שנוטה להידרדר ולהחמיר, גורמת נזק בלתי הפיך לאהבה.

"דברים רבים יכולים ליצור התמכרות אצל אנשים מסוימים, שהופכים להיות כלואים בכמיהה למושא התלות שלהם", אומרת אריאל שער־מנדל, מטפלת זוגית ומשפחתית. "הזמן שה'סם' גוזל, הכמות הנצרכת והתלות ההולכת וגדלה יוצרים עצבנות, מצבי רוח משתנים, קשיי שינה והתנהגויות כמו התבודדות או התחברות למי ששותפים להתמכרות. לאלה, מטבע הדברים, השפעה הרסנית".

חוסר אונים

זה מתחיל במפגש בין אישיות מסוימת לחומר מסוים, והתוצאה היא הזדקקות כפייתית. ההתמכרות יכולה להיות פתאומית או הדרגתית, מוחצנת או מוסתרת, והיא מובילה לדפוסי התנהגות בעייתיים, בהם מניפולציות, שימוש לא הגון בכספים, האשמות ואשמה, הכחשה ועצב, בושה וכעס, פחד וחוסר ודאות, ותחושה מאיימת של כניסה לעולם זר ואפל במיוחד.

"יש הבדל בין מי שבנה נראטיב שלילי או סתגלני סביב ההתמכרות כתוצאה מחשיפה לה בילדות אצל ההורים, לדוגמה, לבין מי שנתקל בזה לראשונה", מאפיינת שער־מנדל. "אלא שברגע שברור שישנה התמכרות, בן הזוג חווה כעס, האשמה עצמית וחוסר אונים מתסכל, שהרי הוא לא מצליח לעזור לאחר לצאת מזה. הוא נאלץ להתמודד עם שקרים, היעלמויות, הבטחות שלא מקוימות ומריבות יזומות, שתכליתן להיות תירוץ ליציאה מהבית כדי להגיע למושא התלות, והתוצאה היא תחושה של נבגדות והתשה. המכור, מצידו, מאשים את עצמו בסבל שהוא גורם לאחר, אבל הוא לא מסוגל להפסיק. עם הזמן בני הזוג מתרחקים מחברים, מבני משפחה, יוצרים סודות ושומרים עליהם, ובעצם, לזוגיות הדיאדית נוספת ישות שלישית – ההתמכרות, והכל עובר דרכה".

ניסיונות הגמילה מעוררים אופטימיות, אבל הכישלונות מצמצמים את התקווה. הלופ הזה מוביל להתפתחות דפוסי הסתגלות למצב החדש, ואז הסיכוי לצאת מזה פוחת. "אפשר לחיות כך שנים. זה טריקי: ה'סם', כזה או אחר, חודר לחיים. בהתחלה לא קולטים מה קרה, אחר כך מכחישים. ההכרה פוגעת כמו מכה חזקה, ואז יש ניסיון להיגמל, כישלון, ניסיון נוסף וחוזר חלילה. וכשמסתגלים לזה, לא עושים שינוי. לרוב יש קשר הדוק בין הדפוסים שמתפתחים אצל המכור לאלה שמתפתחים אצל בן הזוג".

למה בן הזוג נשאר בקשר?

"זה מנוגד להיגיון, זה נכון, אבל הניסיון מלמד שבריקוד הזוגי החדש שנוצר במצבים הללו המכור מכור ל'סם' ובן הזוג מכור למכור. כשם שהאחד נעשה אובססיבי למושא ההתמכרות, כך האחר נעשה אובססיבי בדאגה למכור, בניסיון לשלוט במצבו ולשנות אותו, וכך בעצם גורם לו במעגל קסמים מסוכן להיות תלותי עוד יותר. היחסים נעשים סימביוטיים, סגנון החיים משתנה – שני בני הזוג עסוקים בהסתרת ההתמכרות, בשקרים, בבושה וברגשות אשם, והבעיה רק מעמיקה. לרוב בן הזוג שאינו מכור מחזיק באמונה מופרכת שאם רק הוא יעשה הכל לטובת המכור ואם רק המכור יאהב אותו מספיק – הוא יוכל לצאת מזה".

מה הבעיה פה בעצם?

"הוא הופך למציל, וזאת טעות, שכן התפקיד הזה גורם לו לעזור גם כשלא צריך, לכעוס ולעשות דברים מוגזמים, שמטביעים את המכור עמוק יותר ויותר בהזדקקות שלו למושא ההתמכרות מצד אחד ולעזרה מצד שני. יחסים של מציל ומי שזקוק להצלה מזינים את ההתמכרות, מנציחים אותה ומונעים מהמכור לקחת אחריות על עצמו ועל חייו, להרגיש על בשרו את מחיר ההתמכרות ולנסות להיגמל ממנה. במקום לריב עם ה'סם' הוא רב עם בן זוגו, וזה יכול להימשך שנים, כי התלות נעשית משמעותית יותר מהעצמאות, מהבריאות הנפשית ומאיכות החיים, והתנהגות הפרטנר מחזקת את זה. עם הזמן הם פשוט שוכחים מה זה יחסים נורמליים".

משולש מסוכן

הספרות המקצועית מתארת את המצב הזה כמשולש שבו בן הזוג המציל נע בין שלושה קודקודים: הוא מציל, הוא שליט והוא קורבן, והתנועה ביניהם עוצמתית, מבלבלת וכואבת. הוא חווה רחמים ורגשות אשם, אבל גם משמעות ותכלית. המכור מתרגל לזה שדואגים לו ומטפלים בו ונהנה מהנוחות הכרוכה בכך, מה שמפעיל את המציל ביתר שאת. "הכאב והסבל הם מנת חלקם של שני בני הזוג במצבים האלה", מזהירה שער־מנדל, "וזה מתלבש על הבלבול בין אהבה לתלות ובין אהבה לשליטה, ובדרך כלל זה לא ישתנה עד שהסבל ייעשה מוגזם עבור אחד מהם".

אבל עם כל הקושי, המצב אינו חסר תקווה לחלוטין. "לצד העזרה המקצועית ההכרחית למכור, שתוביל אותו לקחת מחדש אחריות על חייו ועל התנהגותו, חשוב מאוד שבן הזוג יעבור תהליך של התחברות מחדש לעצמו ולצרכיו, כדי לבנות את ההערכה העצמית שלו בלי קשר לאחר ולהידרדרות האפשרית שלו. הוא צריך לעבור מסטטוס של מציל לסטטוס של מסייע, לשאול את עצמו שאלות על אודות העזרה שהוא מציע לאחר או מעניק לו, לזהות נורות אדומות כמו תחושת הקרבה, וכמובן לברר את הבלבול בין אהבה לרחמים ולהתמודד עם הפחד מנטישה. זה אתגר גדול, והתוצאות לא תמיד משמחות: לא פעם דווקא אחרי הגמילה הזוגות האלה נפרדים. פתאום הבחירה פחות מובנת, פתאום מתעורר רצון לחוות דברים אחרים. עם זאת, ההתפרקות אינה הכרחית. בעבודה אישית וזוגית נכונה, ועם בנייה מחדש של הנפרדות, אפשר גם להישאר יחד". •