יש מחיר לחופש (ידיעות אחרונות)

לא סתם אנחנו נהנים כל כך מערב הדרינקים החודשי עם החברות הכי טובות, מערבי הכדורגל עם החבר'ה או משעתיים של שקט מול סרט טוב או ספר מרתק. לבד. גם כשאנחנו אוהבים מאוד, החופש מבורך ‑ כדי לזכור מי אנחנו בנפרד וקצת להתגעגע. הרצף הזה בין קרבה למרחק הוא הבסיס לכל זוגיות, והשאלה היא לאיזה סוג של חופש אנחנו זקוקים.

"הזוגות הסימביוטיים יותר יחוו כל סוג של חופש כאיום", אומרת המטפלת הזוגית והמשפחתית אריאל שער־מנדל, "בשעה שבני זוג בעלי צורך גדול בפרטיות ובאינדיבידואליזם יחושו שהקשר ביניהם דווקא מתחזק כשיש להם החופש להיות מי שהם, להרגיש שונה מהפרטנר שלהם ולעשות דברים שונים ממנו. השאלות שחשוב להביא בחשבון בהקשר הזה הן כמות החופש או המינון שלו בתוך היחסים, ואופיו. האם אני צריכה חופש לחשוב אחרת? להרגיש אחרת? להתנהג אחרת? האם מותר לי להיות שונה מבן זוגי מבלי שהדבר יאיים עליו? כדי לצמצם את הקשיים, צריך כמובן לדון בדברים האלה ולהתאים בין הצרכים השונים של שני בני הזוג".

חופש אינו לגיטימציה לבגידות. הצורך בחופש הוא הצורך להיות לבד ‑ לא כדי לא להיות עם אהובינו, אלא כדי להיות עם עצמנו. יש אנשים שמשתמשים בצרכים האלה כמניפולציה רגשית: הם מאדירים את החופש כדי להצדיק את הריחוק בקשר הזוגי, או להפך, מקטינים אותו מתוך רצון לשלוט. "במקרים האלה מדובר בשימוש לרעה במושג החופש והוא כמובן לא מומלץ. כללית, כששני אנשים מחויבים זה לזה בזוגיות, הם חלק ממערכת משולשת, שבה מתקיימים אני, אתה ואנחנו. חשוב לשמור על ה'אני' בתוך ה'אנחנו', אין סיבה להיות תאומים סיאמיים, זאת השטחה של מי שאנחנו. בזוגיות בריאה כל אחד מבני הזוג מתפתח עם השנים, לכן השינויים וההבדלים הם בלתי נמנעים, והם מעשירים וגורמים לקשר הזוגי להיות מעניין יותר".

מידת החופש ידועה פחות או יותר מראש. "לרוב, דפוס היחסים נבנה כבר בתחילת הקשר, גם בשאלת הכמה נהיה ביחד וכמה בנפרד, והוא מתהדק במודע יותר או פחות מתחת לחופה, או כשמחליטים רשמית על מיסוד היחסים. מאוחר יותר צצים אתגרי החיים שמחייבים התאמות, אותן אפשר לעשות רק כשמבינים מה חשוב לכל אחד מבני הזוג: אם מותר שיהיו דעות שונות או שחשיבה שונה תיתפס כ'לא בסדר', אם לגיטימי לרצות לעשות דברים שונים, גם בנפרד, אם ברור לשנינו שרמת האהבה עשויה להשתנות בתקופות שונות בלי שהקשר יהיה מאוים. את הסוגיות האלה חשוב שכל אחד ילבן עם עצמו ואחר כך יעלה לשיחה זוגית, ולא ‑ האחר עלול לחוות אותם כנטישה או כבליעה".

אני ואנחנו

הבמאי וודי אלן אמר פעם שהנישואים טובים כשגבר ואישה נעשים אחד, והשאלה הקשה היא איזה מהם, ואילו הפסיכולוג והמטפל הזוגי הצרפתי רוברט נויבורגר קבע שכדי ליצור "אנחנו" בריא יש צורך ב"אני" נפרד וחזק. כשם שהתינוק מתפתח ומפתח גבולות עם הזמן ויוצא מהמצב הסימביוטי עם אמו, כך גם בבגרות ‑ עלינו להיות אנשים שלמים, בעלי זהות ייחודית וגבולות, כדי ליצור אינטימיות עם האחר בלי להיעלם.

"הכניסה לזוגיות בולמת את החופש, מעצם הבחירה בחיים לצד אדם אחר", אומרת שער־מנדל. "היא מפירה את האיזון ומחייבת התאמה מחדש ופשרות, כדי שמצד אחד יהיה אפשר לבנות ולבסס את ה'אנחנו', ומצד שני לא יהיה ויתור על ה'אני'. הפרטיות היא צורך קיומי ורק משטרים טוטליטריים מנסים למנוע מבני האדם לחלום ולחשוב וכך לאבד את ה'אני' שלהם. בזוגיות יכול וצריך להיות החופש לאהוב בלי לבטל את הצרכים האישיים, בלי ציפייה לכך שהאחר לעולם יעשה הכל כדי לספק את צורכי בן זוגו; לריב בלי לאבד את האהבה; לסרב לתוכניות של האחר בלי לאיים על המשך קיומה. כשלאדם יש אפשרות אמיתית להיות הוא עצמו הוא יהיה מאושר יותר ושליו יותר".

אבל לא תמיד זה קורה. "לפעמים אנחנו מוותרים על עצמנו מחשש לפגוע באחר, אבל לאורך זמן ויתור כזה בהכרח יפגע בקשר, כי למעשה האדם לא יכול לתת ביטוי לעצמו, למי שהוא ולצרכיו. צריך, עם זאת, להיזהר ממצב שבו קדושת החופש היא בעצם ביטוי לנוקשות, לחוסר נכונות לפשרות ולהתחשבות".

לצורך שלנו להיות חופשיים יש צורות וגוונים שונים ומשונים. "אדם שזקוק לחופש בהתנהגות ירצה ללכת ולחזור בלי לתת על כך דין וחשבון, הוא זקוק לריחוק כדי לחוש קרבה ומאמין שהגעגועים שומרים על האהבה. עבורו, כשהפרטנר מאפשר לו חופש תנועה ומכבד את הצורך הזה שלו בלי לאלץ אותו לשקר, זאת הבעה של כבוד, ונאמנותו מובטחת. לעומתו, מי שזקוק לחופש במחשבה יהיה קנאי לפרטיות המחשבות והפנטזיות שלו, וכדי לא לחוש מחנק ‑ ולא כדי לבגוד ‑ הוא לא ישתף בכל מחשבותיו. המסתוריות, מבחינתו, מעודדת את האהבה. אצל אחרים, החופש הנדרש הוא החופש להרגיש אחרת, ההבנה שהאהבה אינה תמיד זהה בעוצמתה, וזה בסדר. החיבור, החברות והכבוד ההדדי חשובים להם יותר מהרומנטיקה. בכל המקרים, כשהצרכים דומים, המערכת תהיה נינוחה יותר וכשהם שונים חשוב להביע אותם ולצד זה להדגיש את הרגשות החיוביים ולהביע אהבה בצורה ברורה, כדי להרגיע את החשדנות והלחץ".

תרגיש חופשי

כדי להבין מהו סוג החופש בזוגיות שאנחנו זקוקים לו, כדאי להקדיש מחשבה לשאלה מה מבין המצבים הבאים קשה לנו במיוחד:

• שבן הזוג יקרא את היומן האישי שלי או יפתח לי את הדואר.

• שבן הזוג ישאל כל יום אם אני אוהבת אותו.

• שבן הזוג ירצה לנסוע לחו"ל עם חבר.

• שלא נעשה הכל יחד.

• כשבן הזוג לא תמיד נוכח כשאני רוצה.

• כשבן הזוג לא תמיד מסכים איתי.

• שאנחנו לא עושים יחד מספיק דברים בעיניי.

• שבן הזוג לא אומר לי שהוא אוהב במידה שמספקת אותי.

• כשנדמה לי שהוא לא אומר לי הכל. •