מה קורה כשאנחנו עדיין אוהבים, אבל המשיכה כבר לא קיימת? • הצתת הלהבה מחדש היא משימה קשה, ולפעמים בלתי אפשרית

שיר-לי גולן, 2.9.2017

גם כשהאהבה לא מתה, גם כשאתם החברים הכי טובים, לפעמים אי־אפשר לשחזר את הרומנטיקה ביחסים, להחזיר אליהם את התשוקה. מי שהיה שם, במיטה הזוגית המוכרת, לצד בן או בת זוג אהובים, בלי טיפת חשק לגעת, יודע כמה כואב זה יכול להיות.

 

"כל אחד מאיתנו עלול למצוא את עצמו במצב כזה, של הימנעות מיחסי מין עם הפרטנר, מסיבות שונות", אומרת המטפלת הזוגית והמשפחתית אריאל שער־מנדל. "זה יכול לקרות בגלל כעסים, שגרה קשה, התמקדות בילדים, בעיות בתפקוד המיני, ליבידו נמוך. נורמלי גם שיש גלים, שיש תקופות של יותר אהבה ותשוקה ותקופות של פחות מהן, ביחסים מתמשכים. אלא שלעיתים מגיעים למצב שמכונה בצרפתית amour־Des, מצב שבו האהבה הרומנטית, המשיכה כלפי הפרטנר, נעלמו, אף שיש בנו עדיין רגשות חיוביים כלפיו.

זו חוויה קשה שמטילה צל כבד על אפשרות המשך קיומו של הקשר ומציפה מחשבות מאיימות – מה קרה לי? מה קרה לו? האם להיפרד או לשכב איתו למרות שכבר אינני נמשכת אליו? למה זה קרה? לצד המחשבות האלה, יש במקרים רבים חשש להיפרד מאדם אהוב 'רק' כי לא נמשכים אליו, אלא שקשר זוגי מתבסס על שלושה סוגים של אינטימיות – גופנית, רגשית וחברית, של שותפות בדרך. כשאחד הבסיסים נעלם, המערכת כולה בהכרח מתערערת".

 

הרוצח השקט

הפתרונות האינטואיטיביים למצבים הללו מגוונים – יש מי שיפנו לבגידות כדי לא לפרק מערכת יחסים טובה, בד בבד עם הרצון לא לוותר על האלמנט המיני בחייהם, אחרים ישנו את החוזה הזוגי וינסו להפוך את היחסים לפתוחים. אחרים יעשו כמיטב יכולתם לחנוק את התשוקה המינית ויהפכו למעשה לא־מיניים במסגרת הזוגית שבה הם חיים כדי לשמר אותה, ויהיו מי שימשיכו לעשות סקס עם הפרטנר שאיתם, ללא רצון ומשיכה. כך או כך, המחיר גבוה והקושי עלול להפוך להיות כבד מנשוא.

 

"זה לא חייב לקרות בעקבות משבר גדול כמו בגידה", אומרת שער־מנדל. "זה יכול להיות תהליך מזדחל שרוצח את האהבה הרומנטית בשקט, בלי דרמה. זה יכול לקרות בזוגיות שמקורה בחיבור שמלכתחילה לא באמת התאים, או כשהחיים האמיתיים מתחילים והרומנטיקה נדחקת בהכרח הצידה, וכמובן, בעקבות שינויים בלתי נמנעים שכולנו עוברים. אלא שכשהרומנטיקה נגמרת אנשים נוטים להיעשות יותר קשים זה עם זה, הם כועסים על עצמם על כך שהם נשארים וכועסים על הפרטנר שגורם להם להישאר, גם כשהוא בעצם לא מודע למתרחש, וזה יכול להיעשות פוגעני.

כשהמבט הארוטי על האחר המשמעותי אובד, לא כשהוא רק פחות נגיש לנו באופן זמני, אלא כשהוא ממש אבוד, הכאב גדול. משום שאנחנו רגילים לחשוב שהכל תלוי בנו, שאפשר תמיד לתקן, ופתאום יש מצב שבו אנחנו עדיין חשים חום וחיבה כלפיו, אבל מבינים שזה לא מספיק. קשה מאוד להודות שזה נגמר. האהבה היא מקור לסבל ולעונג, ומצב כזה עלול להוביל גם לניתוק מוחלט של האהבה. לכן ההכחשה יכולה להימשך שנים, אבל משהו בנו מת".

 

טיפול שורש

השאלה הגדולה היא האם אפילו מה שמת הוא עדיין, איכשהו, בר־החייאה. "חשוב לזכור שבכל קשר זוגי יש עליות וירידות, ולפעמים יש תקופות של משבר שניתן לצאת ממנו, ולא מדובר במצב הזה של תשוקה שמתה", מאבחנת שער־מנדל. "במשברים מהסוג הזה ניתן לטפל, לרוב באמצעות דיאלוג פתוח, כזה שמאפשר לבני הזוג למצוא דרכים לחזור זה לזה, למצוא מחדש את התשוקה. כשכן מדובר במצב הזה, מצב ה־amour־Des, צריך ליצור שינוי של ממש בחוזה הזוגי, משהו ברמה של טיפול שורש, לא תיקון קוסמטי, כדי להחזיר את האנרגיה הזאת ליחסים.

בדרך כלל, חיזוק אלמנטים של רוך והערכה הדדית יאפשר לבני הזוג לחיות קצת יותר טוב יחד, במקום לחיות בסבל קבוע ומתמשך. הם ממילא מעריכים זה את זה, מתפקדים היטב כשותפים וחברים. אפשר לעשות את זה באמצעות חיזוק הנאמנות, שימת דגש על חוויות זוגיות מהנות, לאו דווקא חוויות מיניות כמובן. לעיתים מה שעוזר הוא לפתוח את זה עם בן הזוג, בלי שיפוטיות ובלי נימה קורבנית, מתוך הבנה שבכל זוגיות ישנם שני אנשים שיכולים ורוצים וצריכים להמשיך להתפתח ולגדול, שיש תנועה".

 

אך עם כל הצער והכאב, צריך להודות שהמצב סופני למדי. "יש הבדל בין המעבר הטבעי מתשוקה בוערת בתחילת מערכת היחסים לקשר חברי בוגר, הכולל משיכה ואהבה רומנטית ומכיל גם את הנפרדות המחויבת בין בני הזוג בהמשכה, לבין המצב הזה. פה לא מדובר על תשוקה שנחלשה, על שיעמום אופייני למערכת יחסים זוגית ממושכת, אלא על מצב שבו החיבור המיני התנתק – מצב שבו אני מסתכלת על מי שהיה הפרטנר המיני המועדף עליי והוא לא עושה לי כלום, להסתכל עליו זה כמו להסתכל על הרבה אנשים אחרים ברחוב, אנשים שלא מושכים אותי, שאני אדישה כלפיהם".

 

מה בכל זאת אפשר לעשות?

"טיפול אישי עשוי לסייע במקרים הללו, כדי להבין את עומק המשבר ובמידת הצורך, והרצון, להוביל לחיזוק החלקים האחרים בקשר. עם זאת, צריך לקחת בחשבון שכשהיחסים הזוגיים נעשים א־מיניים, יהיה קשה להמשיך לחיות יחד, שכן לחיבה ההדדית יתלוו בהכרח תחושות של ויתור והחמצה. לכל בחירה יש מחיר, מה שכמובן מעצים את הקושי. כמובן, כשיש ילדים משותפים רצוי להתעקש יותר על ניסיונות ההחלמה, אבל בלעדיהם – פרידה היא לרוב המוצא הכי הגיוני, כי את המבט הארוטי לרוב לא ניתן לשחזר, את התשוקה לא תמיד אפשר לתקן".

 

נגישות

פגישה דיגיטלית

עם וירוס הקורונה כולם מסתגרים בבית.
תחילה יש הרגשה של חופשה אך עד מהרה עלולים להיווצר מתחים בין כל בני המשפחה.
חשוב להתייעץ עם אשת מקצוע מוסמכת ואפשר בקלות וביעילות באמצעות פגישות דיגיטליות.