החדשות הרעות: בכל קשר זוגי עתידה לצוץ גם תחושת השיעמום • החדשות הטובות: אם הקשר טוב מספיק, היא תחלוף

שיר-לי גולן, פורסם ב16.03.2017

המילה שיעמום הפכה לאויב הגדול של האנושות בכלל, ושל הזוגיות בפרט. "שיעמום מתחבר לחזרתיות, מונוטוניות, משהו שקורה כל הזמן לאורך זמן, בוודאי בעידן הנוכחי, לכן רובנו כמהים כל הזמן לדבר הבא וקופצים מדבר לדבר בקצב מסחרר", אומרת המטפלת הזוגית והמשפחתית אריאל שער־מנדל. "אנשים שמחזיקים מעמד לאורך זמן באותו מקום עבודה, או לחלופין באותה זוגיות, נתפסים בשנים האחרונות כחסרי שאיפות, כמי שקצת נרדמו בשמירה, וזה לא מפתיע כשהדגש מושם על תשוקה ושוויוניות ופחות על אכפתיות, רכות, היכרות וביטחון. אלה נתפסים כפחות סקסיים, ממש כמו הרגל טוב. אלא ששכחנו בדרך שהרגל זה לא בהכרח דבר רע, שיש גם הרגלים טובים".

 

הבשורה הרעה היא שבכל קשר זוגי עתידה לצוץ גם תחושת השיעמום. הבשורה הטובה היא שאם הקשר טוב מספיק, היא תחלוף. "קשר זוגי הוא עניין דינמי", אומרת שער־מנדל. "בשלב הראשון באופן טבעי הכל מעניין. יש הרבה תשוקה, יש תוכניות ורעיונות לבניית עתיד משותף, כל מה שהאחר עושה נתפס כמסקרן. בשלב השני צצות שלל משימות שמכניסות עניין, או שמתחילים להתעורר מאבקי כוחות בגלל דברים מעצבנים שעולים אל פני השטח, וגם אלה הופכים את הזירה ללא משעממת".

 

אז מתי מופיע השיעמום?

 

"אלה שלא נתקעים בשלב זה יגיעו לשלב השלישי של הקשר, שבו לרוב תהיה פנייה לאחד משני מסלולים: הרגעה שמלווה בהתרחקות, ריקנות, ניכור ובדידות, שיושבים בדרך כלל על כעסים לא פתורים; וההרגעה שנלווית להם היא תוצר של ייאוש שמוליד שיעמום. שיעמום מהסוג הזה עלול להפוך לחוויה המרכזית בזוגיות ולצבוע אותה בצבעים אפרוריים. לעומת זאת, ישנם המקרים שבהם ההרגעה מגיעה ממקום של קבלת האחר על יתרונותיו וחסרונותיו בחיבה, היטמעות זה בזה ותחושה פנימית שה'אנחנו' הזה שנוצר אינו משעמם, כיוון שהוא חלק מהישות הזאת, המשותפת. במקרים האלה השיעמום יכול לצוץ בין המוני רגעים ורגשות חיוביים בקשר, והוא יתקבל בהבנה ומתוך ידיעה שזה בסדר, שהוא יחלוף".

 

הסובלים

 

ממש כמו שאי־אפשר לחגוג יום הולדת מדי יום או להגיע לתגליות מסעירות על בסיס שבועי, כך לא כדאי ואי־אפשר לצפות מהזוגיות להיות תמיד מרגשת, מסעירה, משכרת חושים. השיעמום הוא בהכרח חלק מהחיים, אבל כשהוא צץ כדאי לדבר עליו, לסמן את גבולותיו ולפעול כדי לייצר איזשהו חידוש ולהכניס אדרנלין למערכת.

 

"הבעיה עם שיעמום היא לא עצם קיומו, אלא העובדה שהוא עלול לרוקן את הקשר", מסבירה שער־מנדל. "כשמפסיקים לצחוק יחד, ליהנות יחד מסקס ומחוויות אחרות, החיים באמת עלולים להצטמצם באופן מדכדך לעבודה ושינה. אלא שלפעמים השיעמום הוא רגש משני לקונפליקטים שלא הותרו, לבעיות שפחדנו להתמודד איתן ולדבר עליהן בפתיחות, וכדי להמשיך להימנע מזה אנחנו בעצם משטיחים את הרגשות ומתוך זה מגיעים לתחושת השיעמום. במקרים אחרים מתגלה פער בין בני הזוג בצורך בריגושים ובשעה שאחד מהם מסופק לחלוטין מהשגרה המונוטונית, האחר מרגיש שהוא עוד שנייה משתגע. חשוב להיות ערים להבדלים האלה ולהתאים לזה את הדינמיקה".

 

ולמרבה הצער, יש גם זוגות שחווים שיעמום פשוט משום שהאהבה ביניהם מתה. "לאלה לא יעזרו טיולים, צימרים או המלצות לתנוחות חדשות במיטה – להפך, ניסיונות כאלה רק ישקפו להם את המציאות העגומה, את העובדה שהזוגיות שלהם גוועה.

 

"אצל חלק מהמשתעממים מדובר בכלל בחוויה קיומית אישית – הם חיים בתחושת ריקנות מתמדת שלשווא ינסו למלא באמצעים חיצוניים, ויש מי שמשתעממים מהר מאחרים ועלולים להיות סוחטי אנרגיה כבני זוג. גם פערים בשפה הרגשית יובילו לשיעמום. כשאת מעוניינת בדיאלוג רגשי שהוא חווה כחפירה, מהר מאוד ייעשה הדיאלוג ביניכם שטחי והביחד ייחווה כמשעמם".

 

השורדים

 

כשזה קורה אחרי 40 שנה יחד, זה נתפס כלגיטימי; כשזה קורה אחרי שנה־שנתיים – זה בהחלט צריך להדליק נורה אדומה. באופן מפתיע, דווקא הזוגות הוותיקים חווים לרוב פחות שיעמום. תחשבו רגע על הזוגות הקשישים הללו, שצועדים בנחת יד ביד בשדרה, על אלה שמגניבים ליטוף אוהב באירועים משפחתיים.

 

"נראה שמי שמצליחים לשרוד יחד את תקופות השיעמום הטבעיות לאורך השנים נהנים מאלמנטים חדשים שנכנסים לקשר ביניהם עם הזמן, במקום התשוקה והריגוש, דברים כמו רכות, הומור פרטי, סלחנות, אכפתיות גדולה, כבוד הדדי וחברות", אומרת שער־מנדל. "הם שותפים לחיים, הם בנו יחד משהו עמוק וממושך, לא נבהלו מהשיעמום וחווים עניין הדדי מתמשך, גם בזכות חוויות משותפות שצברו ודאגו להכניס לקשר כל השנים. הדברים האלה שומרים על החיות הזוגית, ובתוך כל זה הם גם מבינים שזה ממש בסדר להשתעמם יחד לפעמים, אחד עם השני או אחד ליד השני".

 

אז איך להגיע לאהבה בת 20 (ויותר) מבלי שהשיעמום יצבע את החיים הזוגיים באפור?

 

 להקפיד על התפתחות אישית, שתאפשר להכניס הביתה תכנים חדשים ומעניינים. רצוי ששני בני הזוג יקפידו על כך, שכן התפתחות של צד אחד בלבד היא מתכון די בטוח לשיעמום זוגי.

 

 ליצור חוויות משותפות טובות, שיהפכו לזיכרונות נעימים משותפים, שירחיקו את השיעמום ויפרו את הקשר.

 

 לא להזניח את חיי המין.

 

 להכניס צחוק והומור לקשר, כולל הפתעות קטנות.

 

 להיות אותנטיים, להתחבר ל"עצמי", לעשות דברים גם אם הם מעניינים רק צד אחד ולא להסתפק בלרצות את הצד השני.

 

 לדבר על השיעמום כשהוא צץ. שיחה כזאת תהפוך בפני עצמה לחוויה משמעותית מקרבת, שעשויה להוביל להנאה.

 

 לשמור על אופטימיות. אנשים אופטימיים יכולים להתמלא מדברים קטנים, כמו הודעת טקסט נעימה או פרח שצמח בעציץ, וכך הם משתעממים פחות. הקניית משמעות לדברים הקטנים במקום ריצה אחרי ריגושים תבטיח עניין.

נגישות

פגישה דיגיטלית

עם וירוס הקורונה כולם מסתגרים בבית.
תחילה יש הרגשה של חופשה אך עד מהרה עלולים להיווצר מתחים בין כל בני המשפחה.
חשוב להתייעץ עם אשת מקצוע מוסמכת ואפשר בקלות וביעילות באמצעות פגישות דיגיטליות.