לכולנו ברור מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות, אז כעת נותר רק לכתוב את עשרת הדיברות שיתאימו לליל הסדר הכל כך לא שגרתי הזה, שנחת עלינו פתאום משום מקום. אי לכך ובהתאם לזאת, גייסנו למשימה את מיטב המומחיות, קיבלנו עשר תשובות נהדרות ‑ חלקן חכמות ויעילות, וחלקן ממש־ממש מצחיקות!

שיר-לי גולן, פורסם ב06.04.2020

והנמכת ציפיותיך

רביטל ויטלזון יעקבס, סטנדאפיסטית:

"תזכרו: מתחילים בהכי הנמכת ציפיות ולאט־לאט מנמיכים. אם כוס היין הראשונה לא נשפכה מיד איך שנמזגה אלא במשפט הראשון של ההגדה ‑ היו שמחים, מדובר בהצלחה מסחררת. ובקשר למזון: זו ההזדמנות שלנו למרוד בארוחת חמש המנות המוגזמת שכל האמהות שלנו, עד לבתיה בת פרעה, היו מכינות. הרי כולם תקעו תפוח אדמה כזית, אם כזית זה אומר בגודל מנת שווארמה בלאפה. הייתי כל כך רעבה שגם את המרור אכלתי בכפית. קערת הסדר בהגיענו ל'שולחן עורך' ריקה מסימנים, למעט סימני החרוסת על סנטרי. אז השקיעו בארוחה מה שפחות, גם ככה ביצה במי מלח בימי הקורונה שלנו זו ממש שחיתות. וטיפ לבעל: מנהל סדר יקר, אם הגעת לחד גדיא ואין ילד ער בסביבה ‑ אין צורך להעיר אותם. למעשה, אם תעיר אותם תגלה שגם לאמא יש נטיות של מלאך המוות. ואם לא הערתם ‑ אין שום סיבה לשיר את כל הבתים. אתן לך ספוילר: זה נגמר בדיוק כמו שזה נגמר בשנה שעברה".

וזימזמת בזומיך

שלי מילר, מטפלת זוגית ומשפחתית, מדריכת הורים ומרצה בתחום ההורות והמשפחה:

"נתחיל בתיאום ציפיות ‑ נסביר לילדים מראש שהשנה נחגוג את ליל הסדר בבית שלנו, בנוכחות (פיזית) של המשפחה המצומצמת ובנוכחות (דיגיטלית) של המשפחה המורחבת, חגיגה נוסח 2020. יותר מתמיד תשתדלו לשתף את הילדים בהכנות, שכדאי שהפעם יכללו ברכות חג לכל בני המשפחה. אפשר לצלם סרטון, לשיר שיר או לצלם ברכה כתובה, לבשל ולהכין את שולחן החג יחד.

נערוך סדר אמיתי, בדיוק כמו שאנחנו חוגגים בכל שנה, בלי הנחות, כולל הכל: בישולים, עריכת שולחן, שמלה לבנה, קריאת ההגדה, ארוחה טעימה, שירי חג, והכי חשוב ‑ רגע מציאת האפיקומן (והמתנה!). אל תוותרו על המסורת המשפחתית, תחגגו בזום משפחתי סדר משותף. סבתא, סבא והדודים יהיו בנוכחות דיגיטלית מלאה, נתחבק חיבוק דיגיטלי אוהב; העיקר שלא נרגיש לבד. אם עברנו את פרעה, נעבור גם את זה".

ופינפנת הופעתך

ליבי נחימובסקי, בלוגרית חרדית ואמא ל־6, כוכבת רשת:

"אני יודעת שכולנו נשארים החג בבית ואפשר להישאר בטרנינג עם הגולגול בשיער, וזה ייראה אפילו נורמלי. אבל אני בעד ללבוש את השמלה הלבנה הכי יקרה בארון, להתאפר מוגזם ולנעול נעלי עקב, נטו בשביל ההרגשה האישית שלנו ‑ אנחנו הכי חשובות בעולם. יאללה, איפה ארבע הכוסות שלי? בעצם, אני בשמלה לבנה, קחו ממני את היין הזה!".

לא תתכחש לרגשותיך

אריאל שער־מנדל, מטפלת זוגית ומשפחתית:

אריאל שער־מנדל

"חשוב לא להתכחש לשני הצדדים של הרגשות ‑ עצב וחששות מצד אחד (סבתא לבד), לעומת רצון לשמוח וניסיון להיות אופטימיים מצד שני (העיקר הבריאות והכל עובר). רצוי לתת מקום לשני הצדדים הללו. כדאי לסנכרן את הרגשות שלנו ולתת מקום לצד הכואב והדואג לפני ליל הסדר, כדי לאפשר לעצמנו להתחבר לצד האופטימי והשמח שבנו בליל הסדר עצמו. מה שיעזור לערב החג להיות שמח הוא למשל עשיית משהו משמעותי, כמו לדאוג לשכנים הגרים בגפם ולחגוג את ליל הסדר במרפסת או בגינה ולאפשר להם להשתתף באופן פעיל ומלא, גם מרחוק, בשמחת החג. תחושת ההעצמה שתעניק לנו האכפתיות תספק משמעות חיובית יותר לסדר בצל הקורונה".

לא תתמכר לאפליקציה

צאלה מיינרט, ראש המרכז להורות ומשפחה במכללת סמינר הקיבוצים:

"אני ממליצה בחום, בפרט כשמדובר במשפחות עם ילדים צעירים, להיעזר באפליקציות וידיאו באופן חלקי ולזמן מוגבל. נצלו את הסיטואציה למימוש ההזדמנויות שהיא מציעה בכאן והעכשיו המשפחתי: הכנה משותפת של מנה מסורתית, עריכה משותפת של שולחן החג, יצירת מפיות מיוחדות לשולחן החג המשפחתי וכמובן קריאת ההגדה. את האפליקציות השאירו לשיתוף של כמה שירים מתוך ההגדה, לברכות לקראת הישיבה לשולחן הסדר, או לחיפוש משותף של האפיקומן. ילדים, בעיקר הצעירים שבהם, זקוקים לחוויה נוכחת סביב שולחן החג, לזמן קריאה מסודר, לשירה וגם לזמן מסודר של הארוחה. עריכת ליל סדר רב־משתתפים באפליקציה לא בהכרח תייצר אווירה משפחתית רגועה ונינוחה".

זכור איזה יום היום

נגה ד'אנג'לי, סטנדאפיסטית:

"מעבדות לחוסר חיוניות! הרבה זמן שהמצב לא היה כל כך חרבאנה, אז בואו נעדכן את ההגדה למצבנו, הרי למי אכפת שהיו עשר מכות בעוד שיש מכה אחת שמרחפת מעלינו וגונבת לכולן את הפוקוס ‑ מכת הקורונה. 'והגדת לבנך ביום ההוא' ‑ והצלחת לזכור איזה יום היום. ואילו עם ישראל המשיך להתקהל, היינו אנו ובנינו ובני בנינו עושים זום גם בפסח הבא, וכל המרבה להתבודד בביתה ולהישאר שפויה הרי זה משובח. אז מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? חוץ מזה שלאמא יש שפם, הלילה הזה כולו מרור (כמו כל החודש האחרון). ותם, מה הוא שואל? 'מה ההבדל בין האפיקומן לחיים של אמא? שאפיקומן אפשר למצוא'. ורשע, מה הוא אומר? 'אמא, את שוב בהיריון?', וחכם? 'חבל שלא פתחנו סופר', וזה שאינו יודע לשאול? 'נראה לי שלא חוזרים לגן אחרי פסח'. אז שיהיה חג אביב שמח, צאו לראות את הפריחה שיצאה על הגב של אבא מהלחץ, תשתכרו כאילו לא צריך לנהוג יותר לשום מקום בחיים האלה, תצחקו כאילו מחר מכניסים את ההומור לבידוד ותזכרו שכולנו באותה התיבה".

ושמחת בחגיך

נלי תגר, שחקנית:

"מה העצה שלי לחג? לגליזציה!".

והגדת לבנך ולבתך

אפרת לקט, מחברת הספר "אמא מאמנת", מרצה בארץ ובעולם להורות במאה ה־21 המבוססת על שיטת מונטסורי ופסיכולוגיה חיובית, מתמחה באימון אמהות:

"ליל הסדר השנה יהיה כנראה קצר מהרגיל, נגיע מהר יותר לאוכל. זה יהיה ליל סדר אחר לגמרי, אז בואו נעשה אותו אחר וטוב, הכי טוב שאפשר. זו הזדמנות מעולה ללמד את הילדים שלנו לעבוד עם מה שיש. במקום תחושת ההחמצה ששום דבר לא כרגיל, אפשר, נכון ורצוי לאפשר ליצירתיות שלהם לפרוח. למשל: הכינו רשימה של מאה דברים שנעשה יחד כמשפחה אחרי שהסגר יסתיים. הזמינו את הילדים להכין קולאז' של תמונות שמייצגות את אותן פעילויות, לגזור, להדביק ולשלוח עם הרשימה לסבא ולסבתא. המתנה הזאת נוסכת המון אופטימיות, הכל זמני, גם אם לתקופה ארוכה ומתישה מדי, בסוף זה ייגמר וכשזה ייגמר נוכל לעבור פעילות פעילות, לבלות יחד ולסמן עליה וי".

והיית אך פוזיטיבי

ד"ר מלי דנינו, מנכ"לית אגודת ניצן:

"בואו ננסה להסתכל אחרת על ליל הסדר, נדמיין שאנחנו נמצאים ברילוקיישן במדינה זרה, רחוקים ממשפחתנו המורחבת, ובכל זאת רוצים לשמור על המסורת ועל תחושת החמימות ועל האווירה המשפחתית. נזמין לשולחן החג, באופן מטאפורי, את סבא וסבתא, את הדודים ובני הדודים, ואולי גם את השכן או השכנה שנשארו לבד. נכין תוכנית ונחלק תפקידים בין כל המשתתפים. ניתן לילד הקטן לתרגל 'מה נשתנה' עם סבתא או להתאמן עם סבא על קריאת קטע מההגדה. כדי שהילדים יחוו את החג בצורה חיובית, חשוב שאתם ההורים תשדרו להם ביטחון ונינוחות, גם כשקשה לכם מאוד. התכוננו לחג כמו בכל שנה, עודדו אותם להתלבש חגיגי ותנו להם דוגמה אישית. הקורונה תעבור ומה שיישמר בזיכרונם הם הרגעים המיוחדים של החוויות המשפחתיות".

והשתכרת עד עילפון חושים

שירלי טמיר, בלוגרית הורות:

"כמה טוב שבא אביב כשהחרדה, הקלסטרופוביה, ההיפוכונדריה והגרמופוביה פורחות מסביב. אישית, אף פעם לא הייתי חובבת גדולה של ליל הסדר. לקנות מתנות חג מיותרות, להיתקע בפקקים, לאכול יותר מדי, לומר לאיזו דודה, 'בשמחה, אשלח לך את המתכון' על משהו שבכלל לא אני הכנתי, לתקוע מצות יבשות ולהתחבר לתחושת ה־40 שנה במדבר כשמקריאים יחד את ההגדה ביסודיות שאיננה קוהרנטית לעובדה שאכלנו בייקון לארוחת בוקר. למעשה, לפני בדיוק חמש שנים כשהייתי בשבוע 41+1 והתחילו לי בבוקר של ערב החג צירים, חשבתי לעצמי, 'טוב, לפחות נקבל פס מהארוחה'. אז אמנם יש לי שלל טענות כלפי הקורונה אבל שיבוש החג הוא לא אחת מהן. ואם תשאלו מה אנחנו מתכננים ללבוש, אז בהתחשב בכך שפסח התחפש לחופש הגדול נראה לי רק הגיוני שנלבש כולנו תחפושות לארוחת החג ונשתה עד־דלא־ידע. נשמע לי כמו מסורת חדשה".