עד שהגראס יפריד בנינו- מראיינת שיר- לי גולן

לא ברור מתי ואיך זה התחיל, אבל עישון מריחואנה הפך במקומותינו לעניין שבשגרה, חלק בלתי נפרד מהבון טון ההיפסטרי, כצפוי, אבל גם הבורגני. הצעירים מדברים על וויד, המבוגרים עדיין קוראים לזה גראס, ורבים מאוד מחליפים את כוס היין או הוויסקי של סוף היום בירוק הירוק הזה, שעוזר להם להירגע – או דווקא להתעורר. וכשעושים את זה יחד, זה עשוי לעשות טוב גם לסקס. אבל זה עלול גם להרחיק.

"אם בעבר עישון מריחואנה היה משהו שלא מדברים עליו, שבקושי מוכנים להודות בקיומו בקליניקה, הרי שכיום זה מיינסטרים, זה נעשה נורמטיבי לגמרי, לכן זה גם מדובר מאוד, בכל הגילים, ממש כמו עישון סיגריות", אומרת המטפלת הזוגית והמשפחתית אריאל שער-מנדל. "באופן טבעי, זה נכנס יותר ויותר גם לשיח הזוגי, ולקליניקה זה מגיע כשצצות בעיות סביב זה".

כי גם אם נשים רגע בצד את האיסור החוקי של עישון סמים  ואת המחלוקת בדבר השפעתם על הבריאות לאורך זמן, לשימוש בהם יש בהכרח השפעה על הקשר הזוגי, גם כשהם כבר לא טאבו כבעבר.

שער-מנדל: "עישון גראס מתקשר כיום לפחות איסורים מבעבר, אבל הוא עדיין מסמן תלות, בדומה לשימוש בטבק או לצריכת אלכוהול. ככל הנראה התלות בו יותר נפשית מגופנית, ובעישון מחפשים המעשנים ריגוש או לחלופין הרגעה במצבים שבהם קשה להם להתמודד. העישון משחרר את הסופר אגו, הוא מסיר עכבות וגורם למעשנים להרגיש חופשיים יותר להעז, לשבור איסורים חברתיים ובעיקר איסורים פנימיים, לומר ולעשות דברים שבלעדי ההשפעה של הסם לא היו מצליחים לומר ולעשות. זוגות מספרים שכך הם מתרגשים יותר יחד, שכך קל להם יותר להתמודד עם מתחים זוגיים: הם מעשנים והכול נהיה יותר רגוע ונינוח. גם במחקר אמריקאי של אוניברסיטת בופלו בארה"ב שבו נשאלו 600 זוגות על הרגלי העישון שלהם ועל השפעתו של העישון על הזוגיות עלתה תמונה דומה: דיווחי המשתתפים במחקר העלו שהמריבות קשות פחות כשהם מעשנים גראס ושהם עושים יותר סקס ונהנים ממנו יותר. מצד שני, יש חשש מפני לקיחת סיכונים ומהתנהגות אלימה יותר תחת השפעת הסם, מילולית ואפילו גופנית".

אלא שגם כשאין אלימות, השימוש הקבוע במטשטש תודעה כזה עלול להיות בעייתי. זה קורה בעיקר כשאחד מבני הזוג מחליט שהספיק לו, שהוא מעוניין להפסיק.

"כששני בני הזוג מעשנים יחד, הם לרוב מעשנים יותר. יש משהו באווירה שמעודד את העישון ומגביר אותו. ואז פתאום אחד מהשניים מרגיש שהחיים מתנהלים בסלואו מושן, שהם בעצם בתוך איזשהו מסך עשן, ערפל, שהם זורמים בחיים אבל לא עד הסוף חיים אותם. שמשהו בעישון הקבוע גורם להם לעמוד במקום, לא להתקדם, לא להתפתח, להתנהל ללא תכלית ויעדים, וזה לא מתאים לו יותר. בשלב הבא מה שבעבר חיבר ביניהם והבטיח להם חוויות משותפות, אווירה נעימה, צחוקים, זלילות כיפיות יחד, נהיה פתאום הגורם להתרחקות. וזה שהחליט להפסיק אומר לשני דברים כמו: 'אתה מעדיף את הסם על פניי', או 'אתה מכור לזה, אתה לא יכול בלי'. וזה שעדיין נהנה מהעישון כועס ואומר דברים כמו: 'מה את רוצה, רצית להפסיק – הפסקת. זו זכותך. לי זה עושה טוב'. זה שהפסיק לעשן מתרחק או מורחק, כי הוא כבר לא 'קול', הוא לא חלק מהחוויה, לא שייך. והטענות האלה, שלא היו שם קודם מטבע הדברים, הופכות את הגורם השלישי ובעל המשקל בזוגיות, הסם, שקודם איזן, למפרק", מסבירה המומחית. "המעשן חש שמבקרים אותו כל הזמן, וזה מעצבן וזה מעיק ונדמה לו שהשני מחנך אותו ומטיף לו מוסר, והלא מעשן חש מוזנח, בלי הפרטנר שקיווה לפתח איתו את המשך החיים".

זה חייב להיות כל כך דרמטי?

"בדרך כלל כן, משום שהרצון לעצור את שגרת העישון הזאת יושב על משהו עמוק יותר. זה הרי לא רק העישון בפני עצמו שמפריע לאחד מבני הזוג פתאום, אלא ההבנה שזה פוגע במוטיבציה, בשאיפות לנוע קדימה, לצד הרצון להתאפס על החיים, להיות יותר בפוקוס".

מעבר לזה, היא אומרת, נוצרת בעיה בהבדלי המקצב. בן הזוג שלא מעשן מרגיש אנרגטי בזמן שהשני רוצה בעיקר לרבוץ, הבילויים החברתיים נפגעים גם הם, בעיקר אם הם סובבים סביב העישון המשותף, ואם יש גם ילדים בתמונה – עלול להיווצר תסכול כשאחד ההורים נעשה המתפקד הראשי  כי הוא הרי לא עישן, לכן הוא כשיר.

אז מה בעצם ההמלצה שלך ?

"אני לא ממליצה על שימוש בסמים. זה לא חוקי למרות שזה נפוץ וזה קיבל בשנים האחרונות לגיטימציה חברתית. חשוב להבין שיש מחירים אישיים וזוגיים ויש להיות מודעים אליהם.

כמו בתרופות, שהשימוש בהן כרוך בתופעות לוואי, כך גם בעישון גראס. המחיר הוא בראש ובראשונה פספוס היכולת הפנימית ליהנות ופיתוח תלות במוקד חיצוני שעושה הרגשה טובה. כשמעשנים על בסיס קבוע, לא מפתחים את היכולות שיש בנו שיאפשרו לנו לחוות עצב, שמחה, התרגשות או תסכול ולהתמודד עם הרגשות האלה; זה מנוון את הכוחות ומשאיר את האחריות לחוות עירור או רגיעה בידי גורם חיצוני. לכן ההמלצה שלי היא שאם כבר מעשנים גראס – לשמור על מידתיות על מנת להמשיך לפתח את היכולות הרגשיות והאחרות, כפרטים וכזוג."

הדרך הנוחה ביותר להציג את טיב היחסים הזוגיים הבריאים הינה על הציר הבא :

תמיד לקחת <——-> תמיד לתת

קשר בריא נמצא תמיד באמצע עם אפשרות לנוע מצד לצד. ביחסים בריאים, אף אחד לא נמצא על הקצה ואף אחד לא מקובע במצב נתון לאורך זמן. בקשר זוגי טוב, ניתן לעבור מצד לצד בעת הצורך ולחזור לקשר מאוזן בהמשך.

ביחסים בריאים, קיימים 2 מימדים משמעותיים: כבוד וטוב לב כלפי עצמנו וכלפי בן הזוג.

אלה שני המימדים המשמעותיים ביותר לקשר זוגי בריא לאורך שנים. אם האהבה כוללת תכונות אלו, אזי האהבה הינה מתת אל. אם לעומת זאת, האהבה כוללת תלות מוגזמת או התנהגות ללא טוב לב וכבוד, אזי האהבה הזו הינה אוסף של דרישות בתחפושת של אהבה, דבר אשר בוודאי לא יוביל ליחסים בריאים ומספקים לאורך זמן.מהי זוגיות טובה?

אצל זוג מאוזן ובריא, ישנה תערובת של ביטחון, אמון, קבלה, תקשורת וחום טבעי כלפי בן הזוג ונכונות לקבל מדי פעם פשרות וויתורים למען הקשר.

צריך להכיר בעובדה כי בן הזוג הינו אישיות בפני עצמו עם צרכים משלו, עם ערכים משלו ועם בחירות משלו. יש הבדלים ופערים ברורים בין בני זוג וטוב שכך. לא נכון ולא בריא להיות כ"כ דומים וזהים ותמיד לשהות ביחד. לא הגיוני להסכים על הכל וגם לא תמיד חייבים לספר הכל. אם כך המצב,יחסים אלו הופכים לחונקים ומשעממים.
סיבה חשובה ליצור זוגיות הינה אפשרות של צמיחה והתפתחות בזכות הקשר. התפתחות וצמיחה זו אינה יכולה להתקיים בסביבה מתוחה ומאיימת אלא להיפך, ההתפתחות האישית מצטמצמת ומתעכבת.

לכן, זוג בריא ומאוזן מספק סביבה בריאה ובטוחה ומלאת אפשרויות אשר בתוכה אנו יכולים להיות "אנחנו" ולנוח מדי פעם ללא חשש. מותר לנו ואף מוזמנים אנחנו לשתף ברגשות שלנו, להודות בטעויות, להתנסות בחוויות חדשות, לקחת סיכונים ולהרגיש אהובים ושמורים.

יום רגיל – השעה 14.00

עדיין לא העזתי להרים טלפון ליועצת נישואים על מנת לקבוע פגישה – אולי נצליח לבד ?
אולי אוטוטו הוא ימצא עבודה וכל המשבר הזה יהיה מאחורינו ?אולי ?

כל דבר הופך לשגרה – גם מצבים מורכבים ומסובכים.מקבלים צבע אפור של שגרתיות.לכאורה,אם יש שגרה המצב אמור להכאיב פחות. האומנם? למרות כל המאמצים שלי,אני מאבדת סבלנות ופחות ופחות מתאפקת – השאלות,הביקורות שלי כלפי התנהלותו בחיי היומיום הופכות אותי לטיפוס ממורמר ומרוחק.
פתאום,מצבים שהיו זרים לנו כזוג מתחילים להופיע ולגרום לנזקים – ביקורת הדדית,ריחוק,כעס מאופק,מתן הוראות,בריחה האחד מן השני,העצב והבדידות הופכים להיות יותר אישיים והזוגיות – הזוגיות מתרוקנת והופכת להיות יותר פונקציונאלית.פיטורים וזוגיות

אני לא רוצה להרים ידיים – חייבים להילחם בשגרה המזיקה הזו. לרגע הדמעות זולגות מעצמן,השיחה עמו במטבח בלילה מתחילה להיות אותנטית יותר ושוב נוצר החיבור הזוגי הממלא אותנו,כן אנחנו אוהבים – כן אנחנו חזקים ונעבור ביחד את המשבר.

אני יודעת שאנו זקוקים לעזרה מקצועית – אני יודעת שלבד לא נצליח ואני מבטיחה לעצמי שמחר, מחר בבוקר אני מרימה טלפון לקבוע פגישה עם מטפל זוגי – דווקא עכשיו כשהשגרה הפכה להיות קצת ורודה יותר ואינטימית. עכשיו יש לי כוחות חזקים יותר להילחם על הקשר ועל המשפחה שלי – כן,מחר אני קובעת ונלך יחד לטיפול זוגי – אני מבטיחה לעצמי.

היום אינו יום רגיל –

סוף סוף אזרתי אומץ וקבעתי פגישה עם מטפלת זוגית. היום יש לנו פגישה איתה בשעה 14.00. שעה אשר הפכה להיות במשפחה שלנו מתוחה סביב ארוחת צהרים משותפת.

אנו ממתינים בחדר ההמתנה של יועצת הנישואין – שנינו מתוחים ומעדיפים לעיין בעיתונים שעל השולחן, מה אפשר לומר ברגע כזה ? זוהי פעם ראשונה שלנו בפגישת יעוץ זוגי.

קיימת תחושה של תקווה וכוח – סוף כל סוף אנו עושים משהו על מנת לצאת מהמצב ההולך ומתדרדר בבית. קיימת גם תחושה של חשש וכעס – מה יקרה בחדר ? מה ייאמר ? מה נשמע מבן הזוג וכיצד הדברים ישפיעו עלינו מאוחר יותר ? הכעס על המצב שנקלענו אליו מציף אותי לעתים.

לרגע, עולות תמונות מן הזוגיות שלנו, ההתאהבות,החתונה,הטיול הקסום,לידת הילדים ורכישת הבית המרגשת. המסלול הרגיל והטוב עם קונפליקטים לפעמים אך שום דבר לא רציני, והנה למרות הכל, אנו ניצבים היום בחדר ההמתנה לקראת טיפול זוגי אשר אמור לעזור לנו להתמודד עם המשבר המשפחתי והזוגי שנוצר עקב הפיטורים שלו לפני 3 חד'.

הדלת נפתחת ואנו לפתע מביטים האחד בשני בתחושה שאנו יוצאים ביחד לדרך הזו, בתחושה שיהיה בסדר,כן יהיה בסדר. הטיפול הזוגי יעזור לנו ואף נחווה פתאום כהרפתקה משותפת, מין אדרנלין שהיה חסר לאחרונה בקשר שלנו-מין טיול אל הזוגיות שלנו.

הדלת נפתחת ואנו נכנסים יד ביד אל המסע החדש שלנו

פיטורים וזוגיות

השעה 14.00 , הילדים הגיעו מבית הספר והתיישבנו לאכול כרגיל כמו בכל יום.
אבל היום ה"רגיל",כולל ארוחת צהריים לא רק עם הילדים אלא גם עם אבא.
בחודש האחרון, מאז שפוטר, הוא יושב עמנו לאכול בכל ארוחת צהריים ומתעניין בסיפורים של כל אחד-מה למדו? עם מי שיחקו בהפסקה?
לכאורה, הכל נראה נחמד ואף משפחתי. רק לכאורה…ההחלטה לפנות לטיפול זוגי

זוגיות במשבר

כלפי חוץ, משתדלים כולם לשדר שהכל בסדר ושאף ניתן ליהנות מן הזמן האיכותי שכולנו מבלים ביחד. אך אם נעצור לרגע ונרשה לעצמנו להרגיש, יצוצו מיד רגשות אחרים שעדיין לא מבוטאים…
הבקרים- כולם קמים ורצים אל המשימות הרגילות שלהם- הילדים לביה"ס, אני לעבודה והוא… הוא מתיישב לשתות קפה, לקרוא עיתון וניגש למחשב… המחשב שעות על גבי שעות.
צהריים – אפילו ארוחות הצהריים מתחילות להשתנות – אני מתחילה לשאול : מה עשית הבקר? מצאת משהו? השאלות יוצאות מפי מבלי שחשבתי כלל – הרי הבטחתי לעצמי לא לשאול ליד הילדים. הבטחתי לעצמי…
אט אט הוא חדל להתעניין בילדים,אוכל וקם ואומר "אני עסוק". עסוק במה? אני מנסה לגלות אמפתיה – מצליחה לרגע להשתיק את הפחדים והחששות שלי ומתחברת אליו – מה הוא חווה ועובר? הרי אני צריכה להיות לצידו! הרי הזוגיות הזו כה חשובה לי.

פניה ליועצת נישואין

מתוך עצמת החששות מתחילות לצוץ אצלי מחשבות על חיפוש עזרה – אולי טיפול זוגי? לפני שיהיה מאוחר מדי והפחדים והכעסים יציפו את הקשר ויהרסו אותו.
כן, עזרה – אנו זקוקים לטפל במשבר המשפחתי על מנת לשמור על הזוגיות. כן, יש לי תקווה. מחר ארים טלפון ואחפש ייעוץ נישואין. כן, יש תקווה, יש מה לעשות.

כבר לא יום רגיל בכלל….

השעה 14.00. אנו נכנסים בפעם השניה למטפלת הזוגית ושוב יוצאים יחד אל המסע הארוך הנקרא זוגיות ופיטורים.

המפגש הראשון היה מלחיץ מאד – סוג של הודאה שאנו במשבר וזקוקים לעזרה חיצונית,אבל ברגע שהתיישבנו בחדר הטיפולים והיא הציגה את עצמה תוך בטחון ורוגע, משהו השתנה אצלי בלב. סוף סוף מישהו יעזור לנו,אנחנו לא לבד בחוויה הקשה הזו. מישהו מקצועי היודע ,פשוט יודע מה עובר על זוג במצבנו.

אני יכולה להישען אחורה בכסא ולנוח,לסמוך על מישהו אחר שיסייע לנו.

הדבר אשר בלט מאד הוא שמותר לדבר,מותר ואף רצוי לשתף בכל הרגשות החבויים עמוק בפנים מחשש שזה יגרום לכאב ולפגיעה,אם נעז לגעת ולשתף אחד את השני. כאן, בחדר מוגן ובטוח רצוי אפילו לשתף את בן הזוג ומתוך השיתוף ההדדי לצד הכאב והפחד העצום,נוצרת פתאום הבנה,אמפטיה,רגישות זה לזו ולכל העובר עלינו.

פתאום אני מסתכלת עליו והוא מביט בי הפעם בתחושה של כאב אמיתי,של עצב אינסופי למצב העגום שנקלענו אליו – כן, אנו. מתוך העצבות נוצרת תחושה של אחדות ואמונה שבזכות הטיפול הזוגי נצליח להתגבר על המשבר. אנו שוב נכנסים לפגישה טיפולית והפעם עם ציפיות שאפשר להיות אמיתיים ופתוחים בזוגיות הזו.

 

זוגיות חדשה, גירושין, הגירה, פיטורין, מוות – כיצד ניתן להתמודד עם שינויים משמעותיים הפוקדים את חיינו?

מי רוצה שינוי בחיים?
בדרך כלל אנשים נוטים להמשיך ולהתחבר אל המוכר והידוע. גם כאשר המציאות קשה, משעממת או אפורה, רבים יעדיפו לא לשנות דבר. בדרך כלל הדומה והמוכר נותן ויוצר אמון, ביטחון ותחושת שייכות.
השונה והחדש, לעומת זאת, הם מקור לקשיים ופחדים רבים. הם יוצרים מצבים של תחושות בלבול וחרדה, ויש נטייה למצוא במהרה דרך לחזור למוכר והישן.

שינוי הוא מצב אוניברסלי, שכמעט כל אדם חווה אותו. לעיתים אנשים יוזמים שינוי בחייהם (מסיבות שונות) ולעיתים השינוי נחפה עלינו ביום בהיר אחד ללא שום הכנה ואפשרות להתכונן, למשל, בן זוג שמחליט להתגרש, מות אדם יקר, פיטורין או כל שינוי אחר.מי רוצה שינוי בחיים ?

אנשים שעברו שינוי שלא מתוך בחירה, מדווחים על תחושות קשות של פחד, חרדה מהעתיד, חוסר אונים ובלבול עצום. כמו כן יש רצון עז שמישהו אחר יחליט עבורם או יקח אחריות על חייהם.
כדאי לזכור – לא ניתן לשלוט על גורמים חיצוניים לנו אך ניתן ללמוד דרכים חדשות ויעילות יותר להתמודד עם אירועים שאינם בשליטתנו.
שינוי, עם כל הקושי והכאב הכרוכים בו, יכול להפוך לחוויה טראומטית וכואבת לכל החיים או – להזדמנות לצמוח ולשלוט יותר על חיינו, למרות כל המאמצים הדרושים.

אחד התנאים החשובים להפקת תועלת מרבית משינוי ופריצת גבולות לאפשריות חדשות בחיים הוא הערכה עצמית גבוהה ונכונות לקבל ולהכיר את כל התכונות המרכיבות אותנו, הן החיוביות והן השליליות. תכונה מסויימת יכולה להיות מזיקה במצב מסויים, אך מועילה במצב אחר ולכן אין לשלול אותה. למשל, עקשנות כדרך להשגת מטרה היא חשובה ויעילה אך אותה עקשנות עלולה להפוך לפוגעת במצבים הדורשים פשרה וגמישות.

לאנשים רבים יש דימוי עצמי נמוך. הקול הפנימי של הדימוי העצמי הזה מלווה אותנו לאורך כל החיים ומשפיע על תפיסת העולם כולה. במידה והדימוי העצמי נמוך, קיימים פחות כוחות פנימיים לשנות דברים ולקחת אחריות על החיים. ישנה תחושה של "לי לא מגיע".

אחת הסיבות העיקריות שאנשים נמנעים משינוי היא פחד מפני הכישלון.

יש כאן השפעה מכרעת לניסיונות העבר. אם היו בעבר חוויות של כישלון, השינוי נתפס כאיום ולא כאתגר.
כמו כן ישנה השפעה לא קטנה מהסביבה שלנו, התומכת או המקשה עלינו בניסיון לעשות "משהו אחר". טבעי הוא לחשוש ולפחד. אלה הם רגשות ותחושות נורמטיביות במצבים של שינוי והם חלק בלתי נפרד מהתהליך. תחושות אלו יכולות להזהיר אותנו מפני סכנה או קשיים העלולים להוביל לכישלון.
לעזרתנו וכנגד כל התחושות והפחדים קיימת יכולת החשיבה, בעזרתה ניתן לפרש את האירוע בצורה שתאפשר הצלחה. יכולת החשיבה היא זו הקובעת את הפירוש לאירוע המסויים ובעקבות הפירוש מתעורר רגש זה או אחר- פחד, כישלון, או העזה, סיכוי וביטחון עצמי. יכולת חשיבה חיובית מעניקה לנו גם אפשריות "לא ליפול" במצבים של כישלון ולהכין את עצמנו לניסיון חדש מתוך אמונה בהצלחה. דוגמא לכך היא כיצד אדם ניגש למבחן נהיגה או כל בחינה אחרת.

לסיום, למילה שינוי ניתן לתת פירושים שונים- פירוש של סיכון, פחד ואיום או פירוש של סיכוי, התקדמות ואתגר המחזק את האדם ומכין אותו לשינויים האינסופיים החלים בחיינו. חשיבה חיובית מעלה את סיכויי ההצלחה ואת כושר ההתמודדות עם השינויים.

נדרשים 4 עד 7 שנים בממוצע כדי להסתגל לבני משפחה חדשה בנישואים חוזרים. על בני הזוג להשקיע אנרגיות וזמן בבניית הזוגיות שלהם, למרות שזו נבנית תוך כדי הטיפול בילדים.

נישואים חוזרים קיימים מאז ומעולם. הסיבה המרכזית בעבר לנישואים כאלו הייתה בדרך כלל פטירת אחד מבני הזוג. כיום אחוז הגירושים העולה בהתמדה משנה לחלוטין את המצב בנושא.

שיעור הגירושים בישראל עומד כיום על 25-30 אחוז. הסטטיסטיקה מלמדת כי אצל 13 אחוז מבן הזוגות הנישאים בישראל (ו-40 אחוז מבין אלו הנישאים בארה"ב) לפחות אחד מבני הזוג היה נשוי בעבר.
במחקרים הראשונים בנושא זה נמצא כי משפחה בנישואים חוזרים דומה רק בחלקה למשפחה גרעינית, אך שונה בתחומים רבים אחרים. נתונים אלה מחייבים התייחסות מיוחדת לתופעה, בניסיון ללמוד על הקשיים העלולים להתעורר במהלך הנישואים החוזרים.

בפרק זה, השבוע, ההתייחסות תהיה כללית לגבי המשפחה כולה. בהמשך אתמקד בשלושה מישורים:

א.ההשפעה על הילדים.
ב.ההורה הביולוגי.
ג.בן הזוג מצטרף.
במשפחה בנישואים חוזרים קיימים מעצם הוויותה ניגודים היוצרים קשיים.

טיפול זוגי

סוף פרק-תחילת דרך
מחד, משפחה בנישואים חוזרים נוצרת כתוצאה מאובדן (גירושים, מוות, אובדן חיים משותפים עם אחד ההורים). מאידך, לאנשים רבים פנטזיות חיוביות רבות סביב המשפחה החדשה: התחלה חדשה, תיקון העבר, הורה חדש לילדים. המפגש בין הפנטזיות לבין המציאות הקשה מוביל לעיתים לאכזבה, רגשות אשם ולא מעט כעס.

ניגוד אינטרסים
בני הזוג המרכיבים את המשפחה החדשה חדורי אופטימיות ותקווה ואינם לוקחים בחשבון את ניגודי האינטרסים ביניהם לבין הילדים במשפחה. לדוגמא:הילדים של בן הזוג הביולוגי רוצים בדרך כלל להישאר במצב הקודם ואף להחזיר את הוריהם הביולוגים למגורים משותפים. כמו כן ילדי בן הזוג המצטרף חוששים לאובדנו, שמא יעדיף את הילדים שאיתם הוא עובר לגור. גם המשפחה המורחבת, משפחת המוצא עלולה לקבל את פני הקשר החדש ברגשות מעורבים.

זוגיות והורות יחדיו
במשפחה רגילה קיים פרק זמן סביר להיכרות ויצירת זוגיות ואינטימיות חדשה לפני הצטרפות הילדים. במשפחה בנישואים חוזרים,לא קיים פרק זמן כזה, הזוגיות החדשה אמורה להיבנות תוך כדי טיפול בילדים ולעיתים אף תוך כדי טיפול בילדי בן הזוג. מצב זה מקשה על יצירת זוגיות ומעורר מתחים רבים ובעיות נאמנות.
בני הזוג אשר ציפו לבלות זמן ביחד וליצור קירבה ואינטימיות בניהם, נתקלים בהפרעות יומיומיות של הילדים הרוצים להצטרף למיטה, לשחק וכו'. בין הזוג המצטרף מתחיל לחוש "זר" ו"חיצוני" למערכת ומוצא את עצמו מתחרה על תשומת ליבו של בן הזוג.

הורה אינסטנט ( הורה בן רגע )
בן הזוג המצטרף נדרש לקבל על עצמו תפקיד הורי אף לפני יצירת קשר רגשי עם ילדי בני זוגו. ישנה צפייה מן הסביבה לאהוב מיידית את הילדים של בן הזוג ולחנך אותם גם אם אין לו ניסיון בגידול הילדים. ילד לא יקבל מרות מן אדם זר כל עוד לא נוצרה ביניהם מערכת יחסים של כבוד, הערכה ואינטימיות מסוימת.

ערכים מבתים שונים
קשיים נוספים המשפיעים על משפחה מנישואים חוזרים הם מערכת ערכים והרגלים עימה מגיע כל אחד ממרכיבי המשפחה. אורך חיים רגיל במשפחה אחת יראה שונה ולא מקובל אצל משפחה אחרת. לדוגמא: סידור רגיל של בני המשפחה את חדריהם בצורה יומיומית לעומת משפחה אחרת שרגילה לחיות באי סדר, עלול ליצור קונפליקטים בין בני המשפחה החדשה.טיפול זוגי

הסתגלות איטית
כדאי לדעת כי ההסתגלות למשפחה בנישואים חוזרים הינה איטית מאוד, בניגוד לצפיות רוב האנשים. נדרשות בין 4-7 שנים בממוצע על מנת להגיע למשפחה מתפקדת.
רבים אינם מודעים לקשיים האובייקטיבים הקיימים במשפחה החדשה ולכן חשים בודדים ואשמים במתחים הנוצרים. יש לזכור כי מתחים וקונפליקטים הם תוצר לוואי מהתפתחות הנורמטיבית של המשפחה החדשה. ידיעה זו אמורה להקל ולסייע לאנשים לגייס כוחות ולא להתייאש. למשפחה בנישואים שניים קיימות דרישות ומערכת ציפיות וקשיים המיוחדים לה, השונים ממשפחה גרעינית רגילה. ניתן ללמוד את התהליכים בדרכי ההתמודדות עימם ולהביא להפחתת חרדות ואספקת אנרגיות להמשך.

ממצא חשוב מתוך המחקרים בנושא מוכיח, כי תנאי הכרחי להצלחת משפחה בנישואים חוזרים הוא יצירת זוגיות טובה ויציבה. כאשר בני הזוג ידעו לפנות לעצמם זמן המוקדש לכיף, ליצירת אינטימיות, כמו גם לליבון בעיות משותפות, יוכלו שניהם להתמודד טוב יותר עם הקשיים הנובעים מהמצב החדש.

במערכת שבה החוקים עדיין לא ברורים, יש צורך לחזק את בני הזוג המובילים את שאר חלקי המשפחה. נדרשים שיתוף פעולה, הקשבה ותמיכה הדדית תוך מתן אפשרות לשני הצדדים להביע רגשות קשים באוזני בן הזוג בביטחון מלא, למרות הקושי הרבה הכרוך בזאת. חשוב מאוד לראות את הקשר הזוגי כארוך טווח, גם לאחר שהילדים עוזבים את הבית.

היסטוריה משפחתית
משפחה בנישואים חוזרים צריכה להיות משפחה מאוחדת ולא שני חלקים החיים תחת קורת גג אחת. לכן עליה לבנות לעצמה סיפור חיים חדש, "אלבום" חדש באמצעות פעילויות משותפות, בניית זיכרונות משותפים, התגברות על קשיים משותפים, חוויות חדשות וטיולים. לשם כך נדרשת מידה רבה של גמישות וסבלנות המלווה בשיחות וישיבות משפחתיות רבות על מנת לענות על כל הצרכים.
יש לזכור כי המצבים והקונפליקטים אמורים להתרחש והשאלה היא לא כיצד להימנע מהם אלא כיצד ללמוד לחיות ולהתמודד עימם טוב יותר. לעיתים נדרשת עזרה של איש מקצוע ומומלץ לפנות לטיפול זוגי ו/או משפחתי על מנת להקל במצבים מסוימים וללמוד דרכים יעילות יותר לטפל בבעיות הקיימות.

המטרה – לדבר באמת עם בן הזוג.

• אפשר לתקשר נפלא עם חברים בעבודה, עם שכנים ועדיין להתקשות לתקשר עם בן/ת הזוג.
• אם הזוגיות רוויות מתחים ומריבות, לאורך זמן הזוגיות נפגמת והאהבה נשחקת.
• חשוב לזכור – כוחנות תמיד מולידה כוחנות כתגובה.כללים לתקשורת זוגית יעילה

על מנת לעבור מאווירה של ויכוח (ביקורת, הטחות ופגיעה הדדית) לאווירה של דיאלוג בונה (דיבור אמיתי , רצון לשמוע, להבין ולשנות), קיימים מספר כללים חשובים :

1. וידוא קשב –
לדיאלוג אמיתי צריך לוודא כי שני בני הזוג פנויים פיזית ורגשית לשיחת נפש. אם אחד מבני הזוג אינו פנוי, עליו לחזור עד 48 שעות ולתאם זמן המתאים לשניהם. חשוב לפנות מספיק זמן לשיחה ללא הפרעות חיצוניות.

2. התאמת הסביבה –
חשוב לשבת האחד מול השני במרחק מתאים לאפשרות של מגע אפשרי אך גם מאפשר פרטיות. צריך לנתק כל חפץ הגורם להסחת הדעת כמו "זיפזופ" בטלוויזיה, מחשב דלוק, טלפון נייד פתוח.

3. נקודה משמעותית : מתן אפשרות לדבר ללא הפרעה –
כאשר בן זוג משתף את מה שעל לבו, השני מקשיב עד הסוף גם אם אינו מסכים עם דבריו. לדבר מקרב לב ולהקשיב ברצינות מרבית זוהי נקודת מפנה של הדיאלוג המשפיעה על החוויה הזוגית גם בשעת מריבה.

4.התחלה חיובית –
בתחילת הדברים רצוי לציין תכונות או נקודות חיוביות לפני שמעלים את הקשיים בזוגיות על מנת למנוע רצון להתגונן ולאפשר פתיחות מרבית.

5. הצגת הבעיה עפ"י הסדר הבא :
– ההתנהגות שלך היא ….
– כאשר אתה מתנהג כך , זה גורם לי ….
– כאשר אתה עושה זאת , אני מרגישה ….
– בקשה לשינוי באופן ברור והדרגתי תוך בירור עם בן/ת הזוג האם זה מתאים לו.

6. לא להתקיף ולא להגזים –
משפטים כמו "את/ה תמיד … ", "אבל אתה…", "רק בגללך .. ", "אילו היית… ",
"רק אם אתה …", " את/ה אף פעם …".
כל הביטויים הללו נחווים כהתקפה, המונעים נכונות לשינוי מכיוון שבן הזוג המותקף עלול לחפש דוגמאות המוכיחות את ההיפך במקום לנסות להבין מה באמת מפריע לשני.

7.לא ל"קרוא" מחשבות-
"קריאת מחשבות" של השני בהכרח הינה פעולה מוטעית המונעת את הזכות של אדם להביע את עצמו ולחוש עצמאי וחופשי. זהו התנאי ההכרחי לכל דו שיח.

8. לדבר על העדפת רצונות ולא עקרונות (אולטימטום)-
הצבת אולטימטום מונעת אפשרות למציאת פתרונות יצירתיים המאפשרים גישור בין צרכים שונים ואף מנוגדים בין בני זוג.

9. הסברה נכונה –
על כל אחד מאיתנו מוטלת האחריות להסביר ולתאר את כל מכלול רצונותינו בצורה ברורה ונהירה על מנת לשחרר את בן הזוג מלנסות לנחש ולבזבז אנרגיה חשובה וזאת תוך התחשבות הדדית.

10. להצטמצם לנושא אחד או שניים
עודף נושאים מציף ומדלל את החוויה המשמעותית שנוצרת באותה שיחה. לא כל הנושאים אמורים להיפתר בשיחה אחת. אם תתרגלו לנהל דיאלוגים חיוביים כנוהל שגרתי, לא יווצרו מועקה וייאוש בין בני הזוג.

11. גרף הסכסוך –
ניתן לטפל ולדבר בצורה טובה על הבעיה לפני ואחרי המריבה,
בזמן שיא המריבה חשוב לקצר ולצמצם נזקים.

12 . אפר"ת –

א פ ר ת
אירוע, פירוש, רגש, תגובה

ניתן לפרש כל אירוע בדרכים שונות המשפיעות על סוג הרגש המתעורר בעקבות הפירוש . עקב כך, האדם בוחר להגיב בצורה מסוימת.
חשוב לזכור כי קיימים פירושים נוספים אפשריים לאותו אירוע וכך ישתנה הרגש והתגובה בהתאם.

לדוגמה : אירוע – בן זוג מאחר לחזור הביתה
פירוש א' – חשיבה שבן הזוג מבלה, מתעורר כעס ותגובה
אפשרית הינה מריבה.
פירוש ב' – בן הזוג אולי נפגע בתאונת דרכים, מתעוררת דאגה
ותגובה אפשרית הינה חיפוש בבתי חולים.
פירוש ג' – בן הזוג נשאר שעות נוספות בעבודה כי הוא מאד
אחראי, מתעוררת אמפתיה אליו ותגובה אפשרית
להתקשר ולשלוח לו ארוחת ערב.

כללים של " לא לעשות"

• לא להשתמש בכל אלימות שהיא.
• לא להשפיל.
• לא לעזוב באמצע מריבה מבלי להודיע מדוע.
• לא להתעלם מקיומו של בן/ת הזוג. התעלמות ועזיבת הבית מפחידות ומשדרות נטישה.
• לא להשתמש במידע אינטימי ורגיש.
• לא לשתף רבים (מספיק אדם אחד או שניים אמינים).

לסיכום :

• חיוך המשדר אהבה וסליחה
• מחמאה המשדרת תשומת לב וחיבה
• הקשבה המאפשרת למידה, הערכה ואכפתיות

אלה הם הפתרונות הטובים ביותר למניעת הקונפליקט הבא .

נגישות